פודקאסטים

על הנסיבות הקיצוניות בהן התחיל לשמוע מוזיקה קלאסית. על העניין במוזיקה של המאה העשרים ועל ייחודו של שוסטקוביץ. על יופיו של הקלרינט ועל באך האחד והיחיד.

על הבכי כמאפיין של התקופה ועל ביטוייו במוזיקה קלאסית מערבית ובמוזיקה מתרבויות אחרות. על האבל בטקסט, בשירה ובצליל.

על יצירת מקומות קדושים ומומצאים; על מוזיקה שניצבת מול המאזין וכזו שעוטפת אותו, על ארבו פארט שמחדד ומתחבר לשורש הראשוני.

על כוחה של של הפסיכיאטריה לעזור - ועל דימויה בתרבות ובאמנות. על השנים שאחרי פרישה ועל הצילום הייחודי שמלווה אותו מאז. על איזון בכלל ועל איזון אצל באך.

על מוזיקה ושירה, על ייחודה של תרבות יהודית, על מוזיקה וחינוך ועל מהלכו החמקמק של הזמן.

על הפרויקט העצום ובו קרוב ל-300 יצירות ישראליות בנות דקה בדיוק. על סבתו הזמרת והרקע המשפחתי המוזיקלי. על האהבה הגדולה למוזיקה קולית והאמת הייחודית של באך.

על כוריאוגרפיה כיצירת דיאלוג בין מוזיקה לתנועה. על היחס בין סיפור לאסתטיקה במוזיקה ובמחול, ועל השורשים שהביאו אותה אל המחול.

על היחס המורכב בין קורות החיים של מלחין לבין התוכן של יצירתו. על חולשתה של פוליטיקת הזהויות כשמעריכים מוזיקה, ועל השרידות של מוזיקה שהיא טובה באמת.

על היכולת לנגן ולאהוב מוזיקה לצד הטרגדיות המתגלות בעבודה במכון לרפואה משפטית. על גוונים של ג׳אז ויחסיו עם מוזיקה קלאסית. ועל אופטימיות עמוקה, למרות הקשיים.

על מיקומה המיוחד של הגיטרה בעולם המוזיקה הקלאסית, על הדימוי המטעה שלה ככלי גברי, ועל הרפרטואר המיוחד שלה ושל כלי הפריטה הדומים לה.

ד״ר אמיר מנדל בשיחה על מסע ההיכרות שלו עם מוזיקה קלאסית. על יצירות מכוננות ומפגשים אישיים משמעותיים. על סקרנות והקשרים אסוציאטיביים כמורי דרך.

על מוזיקה לילדים ומוזיקה שמקורה בנוף ילדות. על היחס בין מוזיקה לתוכן חוץ-מוזיקלי. על כוחה של התזמורת הסימפונית וייחודו של הקונצ׳רטו של ברטוק לתזמורת.

על אופרה כתיאטרון עם מוזיקה או כמוזיקה עם סיפור ועל היחס השונה של כל אחד מבני הזוג לז׳אנר. על תרבות הביטול ועל מלים מול מוזיקה

על הטיפול במוזיקה בחולים עם דמנציה ועל השלכותיו העמוקות. על מתנת המוזיקה שקיבלה מאמא שלה ועל היכולת שהיא מקנה לה להגיע לקשר במישור רוחני גבוה עם המטופלים.

על ״פטר והזאב״ כפתח לעולם של מוזיקה ודימיון. על שירים כנוף ילדות וכהכנה בפני הזיכרונות הקשים של דור ההורים. על תפקידו של המטפל כמקור לתקווה בעולם שיש בו רוע ומשברים קשים.

על מוזיקה וזכרונות ילדות. על צ׳ייקובסקי וסיפור מופלא של שיקום. על מוזיקה וכתיבה ועל ייחודו של הקול האנושי.

על מוזיקה שפגש בדרכים ובצמתים הבלתי צפויים של החיים. על תוחלת חיים ואיכות חיים ועל ההתנסות שעובר רופא כשהוא חולה.

על ילדות רב תרבותית באשקלון ועל פס הקול המגוון של הילדות. על ״המהפכה הוורודה״ ברפואה ועל משמעותה הרחבה של הפסיכיאטריה. על הזיקה בין יצירתיות לפתולוגיה.

על ההשלכות של התקופה על מוזיקה. על שלל האפשרויות ועושר הז׳אנרים שיש בה. על המורכבות והגיוון של אג׳נדה מוזיקלית לקהלים שונים

על מעברים - מפופ, רוק ומוזיקה לתיאטרון וקולנוע אל מוזיקה קלאסית, מערבית ואחרת. על הנתיבים להיכרות עם מוזיקה קלאסית ועל הסקרנות כמורה דרך.

על המגבלות של מוזיקה לכלי הקשה, על הגבולות המטושטשים בין מוזיקה קלאסית לז׳אנרים אחרים ועל חוויות אמנותיות משנות חיים.

על יצירות למנדולינה ויצירות שעובדו מכלים אחרים. על פציעות של מוזיקאים ועל תרבות בימי מלחמה. על מוזיקה אירופית וערבית והחיבורים ביניהן

על מוזיקה וזכרונות ילדות. על השפעתה הישירה והמרגשת של מוזיקה על הרגש. על קריירה שהוקדשה לחקר המוות, וכיצד היא משפיעה על החיים.

על איכות הסביבה ועל פעילות חברתית, על תוכנית הרדיו שחותרת לתקן עוולות, על בית הוריו ותבנית נוף מולדתו

על המוזיקה והאסתטיקה של התנועה הנאצית, וחלקה של הבמאית לני ריפנשטאל בעיצובו. על ואגנר, רומנטיקה גרמנית ואסתטיקה של דיקטטורות מודרניות

על מוזיקה לאצולה ולמעמד הבינוני, וכיצד מחברים ביניהם. על העושר של מוצרט, המהפכנות של בטהובן והעוצמות של מהלר, ועל מקומן של נשים מלחינות.

על אתגרים טכנים ומוזיקליים בשירה אמנותית. על תפקידו של הגוף באמנות השירה. על ואגנר ועל מוצרט ומה שביניהם.

על בטהובן, ייחודו וחידושיו; על הקשר בין היוצר ליצירה ועל הסקרנות הנדרשת כדי להפיק מוזיקה קלאסית לחוויה חיה ומרגשת.

על זכרונות ילדות מבטהובן ועל כוחה של האזנה יומיומית לבאך. על עיצוב כפיסול פונקציונלי ועל אמנות ומוזיקה כחוויה שצריכה להיות גם הנאה

על סקרנות שהובילה אותה מהטלוויזיה לחקר התרבות. על רוק ופופ בריטי, ביטלס וראווי שנקר, על מחול והעוצמה המאיימת של ״פולחן האביב״.

על ספרו החדש שבנוי סביב שאלות ותשובות על אמנות; על החלפת זהויות באמנות, תחפושות, חיקויים וציטוטים. ובלי נוסטלגיה.

על מוצרט כמדיום, באך שהוא גאון גם כשהוא כותב לפרנסתו ובטהובן המתלבט - וכיצד כל אלה מעשירים ומפעילים את הכתיבה היוצרת של באר.

על מגדל בבל של תרבויות מוזיקליות, על מוזיקה ושירה, מוזיקה ורגש חשוף - ועל מי שחרתה תווים של מוצרט על קירות הצריף בברגן-בלזן.

על צדדים לא מוכרים במוזיקה של המאה ה-19, על רגש, גיוון, אירוניה והומור במוזיקה ועל המחקר כדרך לקדם הקשבה למוזיקה.

על ״משיח״ של הנדל ויצירות אחרות שמקורותיהם בכתבי הקודש. על המפגש בין תרבויות וביטוייו במוזיקה ועל כוחו של ביצוע נפלא.

על מוזיקה באמנות, וכיצד היא משקפת סבל ותקווה. על המעברים בחייו, בין אמנות למחקר, בין הציבורי לפרטי, בין האמנות לליווי רוחני.

על התשוקה להאזנה ולאמנות בכלל. על הביטלס. על הקשרים המורכבים בין קולנוע למוזיקה.

על השירה העברית ושורשיה. על הזיקה בין סופרים ומשוררים לנוף בו גדלו, ועל הזיקה בין הספרים שהיא עצמה כותבת לתבניות נוף הולדתה.

על היחס המורכב בין מוזיקה למלים וכיצד הוא משפיע על כתיבת אופרה, על מוזיקת מחאה בדרום אפריקה ועל הזמר העברי.

על מוזיקה סימפונית כביטוי של דרמה ועוצמה ועל המורכבות של מוזיקת מטאל. על יסוד ההפתעה במוזיקה ועל חשיבות ההנאה בחינוך מוזיקלי.

על החדשנות של מנדלסון והדרמה של ואגנר, על בל קנטו, על מה שיוצר תנועה במוזיקה; ועל באך המתחדש תמיד

על היחסים בין צליל לרעש; על חשיבותם של המשחק והסקרנות בעשייה המוזיקלית שלו; על החשיבות של אנושיות וטעות אנושית גם בעידן הדיגיטלי.

ד''ר אמיר מנדל מארח את המנצח רני קלדרון, המנהל המוזיקלי של הסינפונייטה באר שבע. על זמרי אופרה ועל מוזיקאים בכלל, בעבר ובהווה. על היחס בין טקסט למוזיקה. על מוזיקה שמשקפת את המרחב בו היא נכתבה.

על המקצבים המפתיעים של פול סיימון וההומור הנסתר של גוסטב מאהלר. על מוזיקה עתיקה וחדשה וכיצד מקרבים את הקהל אל שתיהן.

על אותנטיות במוזיקה ובדיבור על על מוזיקה. על הזיקה בין מוזיקה עממית, ברטוק וסטרווינסקי. על משמעותה של האזנה אסוציאטיבית ועל ייחודו של באך.

על פרשנות ועל אלתור ומה שביניהם. על מימד הזמן במוזיקה. על מוזיקה ערבית, מערבית והודית ועל השילוב הבין-תרבותי בישראל.

על ערכה וחשיבותה של תרבות, בעבר וכיום; על אהבתו לקולנוע ועל מוזיקה שצובטת בלב; על ייחודה של מוזיקה צרפתית ועל המקום המיוחד שיש ליצירתו של לאונרד כהן בחייו.

על תהליכים מקבילים: גילוי המוזיקה והעמקה בה, לצד תהליך הדרגתי ומורכב של יציאה בשאלה. על באך ומוצרט כאבות והאימהות הרוחניים של התהליך הזה.

על עתידו של אולם הקונצרטים; על הדרך לעניין קהל צעיר; על תפקידו של האינטרנט ואולם הקונצרטים הדיגיטלי.

על היחס בין מוזיקה לטקסט, על הקלאסיקה של הג׳אז, על ערכם של רשימות ודירוגים ועל גדולתה של ענבל פרלמוטר.

על ילדות בבית של ניצולי שואה בהולנד; על השילוב של רפואה ומוזיקה - בלימודים ובעבודה - ועל חיים ששווה לח

על החופש שמעניקה לה האזנה למוזיקה, לצד הפיסול והציור בהם היא עוסקת. על ז'אנרים מוסיקליים שונים, גיוון תרבותי והימנעות מהיררכיות.

על עוצמת ההבעה במוזיקה של המאה העשרים. על מוזיקה ורעש, תכנון ומקריות, יוצרות ויוצרים, קלאסיקה וג'אז.

על כוחן של האזנות חוזרות, על ייחודו של הנדל ועל הקסם של אינטימיות וצלילות במוזיקה.

על עיבוד של חומר לרגש ושל שיר עם לשיר אמנותי. על שיר הערש המכונן של ילדותו ועל החשיפה המכוננת למוזיקה קלאסית עם רפי לביא במדרשה לאמנות.

על נקודות חיבור ועל נקודות ריחוק בין מוזיקה קלאסית לתרבות פופולרית. על המורכבות של מוזיקה קלאסית. על סקרנות ואהבה כגורם מוביל בחיבור אליה.

על ההתגנבות של מוזיקה קלאסית לחייו, על הכוח הרגשי של מבצעי העבר ועל ההאזנה לבטהובן כטקס דתי.

על שילוב בין תרבות בינלאומית לבין הקשר והאהבה שלו לישראל; על חשיבותם של המלודיה והיופי, על ורדי ובטהובן כפסגת ההישג האנושי ועל מוצרט ובאך שהם מעבר להשגת אנוש.

על האהבה לבאך, ברהמס ושופן. על הגילוי של מלחינים כמו אלגר ועל יצירה נפלאה מאת מרגרט בונדס. על הרפתקה וסקרנות במוזיקה.

על מלחינים נשכחים, על מוזיקה כמסורת עתיקה, ועל ברוקנר ככוסברה.

על הצורך לנגן כמו שמדברים, על שלמות אמנותית בניגוד לשלמות טכנית. על חשיבות הביטוי האמנותי לעומת הסגנון. על תהליך ההלחנה והתובנות שהוא מעניק.

על הדרך בה הגיע למוזיקה, במקרה. על החדשנות של מונטוורדי ושל ויוולדי, ועל השילוב בין מוסיקה לבניית כל נגינה ושיפוץ מכוניות.

על מבצעים המייצגים שלמות אמנותית. על ההשראה של דניאל בארנבוים. על התפנית לקריירת ניצוח ששינתה את חייו.

על המסע הארוך מרוסיה הסובייטית של שנות השישים אל האקדמיה בישראל, ועל תחנות מוזיקליות שליוו אותו.

על הפרספקטיבה שמעניקות 95 שנות חיים. על מוזיקה מערבית וישראלית, התפתחות אישית וקבוצתית. על באך וברטוק - ועל פסטיבל הזמר.

על תולדות המוזיקה הישראלית ועל יצירות שונות זו מזו שנכתבו במהלך שבעים השנים הדרמטיות ביותר בהיסטוריה.

על המוזיקה הנשכחת של מלחינות. על סיפורה המופלא של הלן דה מונז'רו, ועל לילי בולנז'ה כאחת היוצרות הבולטות של המאה העשרים.

על מוזיקה, ושיח על מוזיקה, ברשת. על מוזיקה חדשה כמוזיקה חיה ומתפתחת, ועל חשיבותה של הסקרנות.

על חדוות הנגינה בתזמורת. על תזמורת צה״ל כגוף טקסי וגם כ״ביג באנד״. על אתגרי הניצוח ועל קרלוס קלייבר כמנצח מעורר השראה.

על מוזיקה קאמרית וסימפונית. על ביצוע לעומת יצירתיות. על קו התפר בין הקלאסי לז׳אנרים אחרים ועל רגעי קסם.

על התובנות שנרכשו במאה פודקאסטים; על המשמעות של הבנת יצירה ועל מצבה של ביקורת המוזיקה.

על מוזיקה מסתורית ועל מסתוריה של מכניקת הקוונטים, על ילדות יוצאת דופן ברחובות ועל חיים אקלקטיים.

על מוזיקה של העבר ושל ההווה, על כוחו של השכל בהבנת מוזיקה ועל המסתורין החומקים מן השכל.

על אמנות כטקס. על מוזיקה עכשווית ומוזיקה עממית כמקורות השראה. על החיוניות של הלדינו כשפה, בזכות המוזיקה.

על ואגנר, יצירתו והפוליטיקה סביבה. על מוזיקה, היסטוריה, חברה - ועל הרגש העז שהיא מחוללת.

על רפואה, מסורת, עבר ועתיד במוזיקה, ועל עולם משתנה במוזיקה וברפואה.

על מוזיקה של פרידה ועל הצורך להכיר בגבולות היכולת של הרפואה, ובמוות. על תל אביב, על אלתרמן ועל נוסטלגיה.

על זכרונות ילדות משותפים, על כלכלה וכיצד מסבירים אותה, על אינטרנט ונגינה בפסנתר.

על תהליך גיבוש הזהות של מנצח. על לימודים באקדמיה ותוך כדי עשייה. על הצורך בשינוי הפורמט הקלאסי, ועל אהבה גדולה לאופרה.

על המעבר מתיאטרון למוזיקה. על בטהובן כמוזיקה עכשווית, על מוזיקה ישראלית ועל הצורך הדחוף בחשיפה מוקדמת וחינוך למוזיקה.

על רפואה ומוזיקה, אתיקה ותהליכים חברתיים. על נוכחותו של המוות במציאות ובאמנות. על באך ועל בארוק.

על אופרה כיצירה פוליטית. על חשיבותן של יצירות חדשות במוזיקה ובאופרה. על המשבר של המוזיקה במאה העשרים.

על שכנוע לעומת אגו וכוח בניצוח. כיצד לספר סיפור במוזיקה עם מילים ובלעדיהן. על עבודה קשה וחיים טובים.

על ילדות בניו זילנד ועל נסיעות אינסופיות כזמר אופרה בינלאומי. על כנות, רגש ופגיעות במוזיקה וכיצד מבטאים אותם.

על סקרנות ורב תחומיות; על מוזיקה וספרות; על שפות, פעילות בהוצאת ספרים וניהול זמן.

על השינויים החלים בעולם המוזיקה עם הזמן ועם הטכנולוגיה, ועל הגמישות כיתרון למוזיקאים ולקהל.

על מוזיקה מוקדמת ומוזיקה חדשה. על ג'ון טבנר ומלחינים בריטים אחרים. על הקשר עם תזמורות שונות ועל באך האחד והיחיד.

על האמנות הנשכחת של נגינה באקורדיון, על מוזיקה עממית, על מאהלר ועל ייחודו של באך.

על אמנות ומחשבה, אמנות וצילום, אמנות ופילוסופיה. על ביקורתו של אפלטון על אמנות וכיצד היא משפיעה על העולם עד עכשיו.

על מוזיקה בצמתים חשובים בקריירה כמנכ״ל מכבי ומנכ״ל הדסה. על מוזיקה וקולנוע, דימיון ואגדה - ועם איזו יצירה כדאי לנקות את הבית.

על סטיבן זונדהיים, העומק והתחכום ביצירתו. על תיאטרון מוזיקלי שמספר על החמצות ועל רגעים שיש לאחוז בהם.

על הבחירה במוזיקה על פני הפיזיקה. על תזמורת הדיוואן מזרח-מערב כחוויה מכוננת. על החיוניות של חינוך מוזיקלי.

על השפעתו של יוהן סבסטיאן באך על כל סוגי המוזיקה, ועל הזהות המסתורית שלו שידע רב אינו יכול לפענח.

על כוחה המרפא והממקד של המוזיקה. על תהליכי לימוד ייחודיים. על מקור ועל עיבוד. על הדרך הארוכה אל הדימוי המושלם.

על מוסיקה קלאסית, ג'אז ומקצביים ברזיאליים. על מוסר ועל אש פנימית, ועל המשמעות הנסתרת והאישית של המוסיקה.

על רקוויאמים, על ביצועים למוזיקה קלאסית ומערכות שמע. על הנגשה של מוזיקה ומודלים כלכליים שישרתו אותה; ועל זכרונות ילדות מהקונסרבטוריון בבאר שבע.

על שושלות מוזיקליות. על הקשר בין ג'אז למוסיקה קלאסית. על ז'וסקו וסקריאבין ועל מסתורין במוסיקה.

על חלום שהופך למוזיקה; על אמני ג׳אז ומה שניתן ללמוד מהם; ועל נףהצורך השינוי והתחדשות בעולם הקלאסי.

על מופע הקסמים של מוזיקה ושל צילום. על תרבות בברית המועצות ובישראל ועל פס הקול המלווה אותו משם לכאן.

על היפ-הופ וקלאסיקה; על היחסים בין טקסט למוזיקה ועל כוחו המוזיקלי של הדיבור. על יצירות מלנכוליות שמייצגות את רוח התקופה.

על כוחה של הפרשנות ועל השוואות ״עיוורות״. על בישול כאמנות, על סקרנות ומוזיקה חדשה ועל הצורך לאתגר את הרגלי ההאזנה.

על תחנות בעולמו המוזיקלי: ליגטי לצד ג׳ון מקלפלין, סטינג וסטיבי וונדר. על מוזיקה ישראלית עכשווית ויפה, ועל רגע מיוחד עם הרקוויאם של ורדי.

על מוזיקה מסורתית וחדשה ועל הרלוונטיות של הזמן והמקום באומנות. על החד פעמיות של באך.

על צער ותקווה באופרה. על שירה באיטלקית ובעברית ועל עושרה של מוזיקה ישראלית. על השלמות של באך והשירתיות של שופן.

על פו הדב ואליס בארץ הפלאות; על הומור ורצינות; על מוזיקה שנוגעת באינסוף ועל באך שמהדהד את האלוהי.

על העולם המסתורי והרב-תרבותי של שירי ערש על היכולת של המוזיקה להועיל ולהרגיע ,על מוזיקה כמרחיבת אפשריויות בחינוך.

על בחירות מקריות-לכאורה, על חשיבותה של אהבה בטיפול ועל כוחה המרפא של המוזיקה.

על גיוון במוזיקה, על הצורך בשינוי בפורמט של הקונצרט הקלאסי, על אופרה ועל רב-תרבותיות.

על הגמישות המייחדת את המוזיקה של באך, על השפה הנועזת של בטהובן, על יין, ציפורים ומוזיקה.

על היחוד של ביצוע מוזיקה חדשה והאזנה לה ,על קשר ושיתוף פעולה עם מלחינים חיים ויוצרים . על שפות מוזיקליות שונות ואנרגיה אומנותית משותפת.

על מלחינים נשכחים מהמאה העשרים. על ייחודו של סקריאבין. על עתידה של המוזיקה, ועל סיפור בלשי שבמרכזו מוצרט

על לימודי מוזיקולוגיה כצוהר למונטוורדי, ולמוזיקה קלאסית בכלל. על ג׳אז וחוויות רגשיות עזות ועל העושר הרגשי שיש ביצירות בארוק.

על נגינת סולו וקסם הנגינה של מוזיקה קאמרית. על הוראה, ועל הדימיון במוזיקה ובבניית תוכנית מוזיקלית. ועל באך ככוח טבע.

על היחסים בין מוזיקה למציאות, על מורכבותה של הנפש האנושית, גם זו של פושעים, ועל התדר המיוחד שמוזיקה מחוללת.

על תובנות מוזיקליות משנת המגפה. על ביצועים עכשווים ליצירות ישנות ועל מוזיקה עכשווית. ועל תחרות רובינשטיין תחת צל הקורונה.

על ביצועים גדולים שמחוללים רגעי התרגשות בלתי חוזרים. על דרמה במוזיקה ועל אמנות כסיפור וכמסר לחיים.

על מוזיקה מלודית ומרגשת. על הגבולות והחיבורים בין מוזיקה אמנותית ופופולרית. ועל הקול האנושי.

על מוזיקה חדשה ועל אנסמבל מיתר שמבצע אותה. על נסיעות בעקבות המוזיקה. על זכויות אדם והמאבק המתמשך לשימורן

על השפעתה של מוזיקה קלאסית עליו. על עולמות מוזיקליים שונים, ממוצארט עד מסייאן. ועל שיר מיוחד ומרגש שכתב לאחרונה.

על תהליכי למידה, גילוי וביקורת עצמית של מוזיקאי צעיר. על עבודה עם מנצחים ותזמורות. על הקושי והיתרון שמציעה ההפסקה הכפויה של שנת הקורונה.

על מוזיקה קלאסית-אומנותית, מוזיקה אתנית, והחיבור ביניהן. על מוזיקה צרפתית. על צ'לו ועל צ'להו, שהוא צ'לו אתני, ועל יצירת שפה חדשה במוזיקה.

על מוזיקה וקולנוע, על מלחינים לקולנוע שהפכו לקלסיקה מוזיקלית כמו נינו רוטה ומישל לגרנד, על פסי הקול המיוחדים של סטנלי קובריק, על המאפיינים המוזיקליים של קולנוע, על קלסיקה מוזיקלית וקולנועית.

על מוזיקה וזכרונות ילדות מקיבוץ משמר השרון. על שיעורי פסנתר בתל אביב ועל היום בו זכה לנגן את ה"אפסיונטה" של בטהובן לאביו החולה. על מוזיקה, נעורים ובגרות. על שיחות עם דניאל בארנבוים. על ניצוח ועל מנהיגות. על השינויים החלים בתרבות עם הזמן, ועל השפעתה הרגשית המתמשכת של האופרה.

על שוברט ועל השיר האמנותי. על אלתור במוזיקה קלאסית. על ייחודה של המוזיקה הקאמרית והדרמה של מוצרט. על אופרה ואופרטה. על רצף המסורת במוזיקה וכיצד הוא מתבטא אצל המלחין בן זמננו ג'ון טבנר.

על מה ש-2020 לימדה אותנו על כוחה של מוזיקה מוקלטת; על השפעת המדיום הדיגיטלי על הקונצרט ועל עשיית מוזיקה בכלל; על כמה מההקלטות שבלטו ב-2020, ועוד מילה על ייחודו של באך.

על מוסיקה בעידן של אי ודאות, על חשיבותו של הקשר עם הקהל, על הקונצרט כאירוע - וכיצד התמודדו איתם וגנר וברליוז במאה ה-19 על כלים היסטוריים, הקלטות והופעות חיות ועל פרידה כואבת מן הכנר יונתן בריק

על תגליות מוזיקליות בתקופת משבר הקורונה; על מודרניזם אצל בטהובן ואצל וגנר ועל מוזיקה של המאה העשרים; על טשטוש תחושת הזמן במוזיקה וגם על מפעל ''מוזתיקה'' ועל מוצרט.

על אהבת המוזיקה כתהליך. על זכרונות ילדות, הפילהרמונית כאוהל שם, ודניאל בארנבוים מנגן בטהובן כנער. על יצירות שמלוות לאורך כל החיים, על ייחודה של האופרה, על חברויות עם מוזיקאים וקסמה של המוזיקה הקאמרית.

על שירה וליריות במוזיקה, על פסנתר, כלים אחרים וקולות, על מוזיקה קאמרית ואמנות השירה, על תחרות רובינשטיין ופסטיבל המוזיקה הקאמרית בכפר בלום ועל מוזיקה כשפה אוניברסלית.

על מוזיקה ופולקלור, מסורת ומקרא. על מלחינים נפלאים ומוכרים פחות כמו מארן מארה ומתאו פלכה. על אהבה ומוות כמקורות השראה למוזיקה.

על ההיכרות עם מוזיקה, דרך האזנה לרדיו. על המסע מה״ביטלס״ אל מגוון רחב של סוגי מוזיקה, ובהם מוזיקה קלאסית. על היחס בין מוזיקה קאמרית לנגינת ג׳אז, ועל רוחב היריעה העצום של מוזיקה בכלל

על ידע, טעם ורגש במוזיקה. על האזנה עניינית ופתיחות לסוגות שונות של מוזיקה ולתרבויות שונות שמשתקפות בה. על היחס בין טקסט ללחן, שירי העם של בריו, ועל החיבור הייחודי בין הזמרת אמה קירקבי לבאך.

על אופרה כענף ייחודי של אמנות טוטאלית, לא רק חלק ממוזיקה קלאסית. על השילוב של דרמה ומוזיקה. על הקניית ידע והיכרות בין אופרה לתלמידי בתי ספר; על יוני רכטר כיוצר שנשען על יסודות הקלאסיקה, וכמעט אף מילה על קורונה.

על תחנות ביוגרפיות ומוזיקה. על עולם רב תחומי של פופ, רוק, אופרה ומחול. על כוכבים כמו מריה קאלאס, אסתר עופרים וחווה אלברשטיין, וכיצד דייוויד בואי הציל את חייו.

שיחה בין שני מבקרים על שמרנות וחתרנות במוזיקה קלאסית. על מלחינים חתרנים ביצירתם או באישיותם, מוויליאם ברד עד אריק שפירא, דרך המהפכן הבולט - לודוויג ון בטהובן.

על מוזיקה אמנותית עכשווית בכלל ועל המוזיקה שנעמה מחברת בפרט, על מקורות והשפעות מגוונים ליצירתה. על טקסי שבת של העדה הטוניסאי והתימנית ועל אהבה ללא גבולות למוזיקה לסוגיה.

על גרשווין ועל הדרך בה הביא את המוזיקה הקלאסית לקדמת הבמה בארצות הברית. על עיבודים לפסנתר, ייחודם ומורכבותם. על הגבול בין מוסיקה קלאסית לפופולרית. על וירטואוזיות ועל מוזיקה רוסית.

על מוזיקה קלאסית כזירה חיה, פעילה ומתחדשת. על צירי ההתחדשות של המוזיקה: אינטרפרטציה חדשה ליצירות ותיקות, כתיבה של מוזיקה חדשה וגילוי של מלחינים נשכחים. על ייחודן של יצירות מצליחות ועל ייחודו של יוהן סבסטיאן באך.

על אהבת הספרות והמוזיקה, על ההיכרות עם מוזיקה קלאסית דרך אביו, עם רוק מתקדם דרך חבריו ועד ג`אז עם ילדיו. על שעות של האזנה וקריאה בטיסות, במשמרות, בחמ"ל ובמוצבים. על ערבוב וטשטוש הגבולות בין סגנונות, ובעיקר על מוזיקה כמקור הנאה אינסופי.

על הסימפוניה השנייה של מאהלר שהכניסה אותו לעולם המוזיקה בגיל שש; על ״אווה ורום״ של מוצרט ושל וויליאם ברד; על הדרכים לעריכת תוכנית מוזיקה; על דביוסי וראוול ויצירותיהם שהושפעו מחוויות קשות במלחמת העולם הראשונה, ולסיום קטע מתפילות הערבית המופלאות של מונטוורדי.

על שנות השהות בלונדון והעבודה ב-BBC, והשפעתן על טעמו במוזיקה. על החוויה הבלתי נשכחת של קונצרט עם ז׳קלין דו-פרה. על מוזיקה בריטית, ברוקנר, מוזיקה רוסית וזכרונות שאופפים את כולן.

על זכרונות מעצבים מהבית ומבית הכנסת, על תפקידו של המנצח ועל המנצח כמודל למנהיגות וניהול. על האמירה הפוליטית והערכית של מוזיקה. על פיוטים, ג'אז לאונרד ברנשטיין, ולסיום, קזלס מנגן באך.

על ג׳אז ומוזיקה קלאסית, על רב- תחומית ורב-תרבותיות, במוזיקה ובכלל. על תפקידו של המורה בתהליך ההתפתחות של מוזיקאי. על תלוניוס מונק, פיירוז, מוצרט, וכמובן באך

על כתיבת מוזיקה ב-2020, על לימודים אצל המלחין האגדי וולפגנג רים ועל זהות ישראלית במוזיקה גלובלית. על מלחינים שאחרי האוונגרד כמו רים והנס אברהמסן, ועל הניגוד בין המדיטטיביות של אברהמסן לדרמה של בטהובן.

על מוזיקה כחוויה גדולה מהחיים. על היצירה שבזכותה הוא מוכן להאזין לגרמנית. על וירטואוזיות עמוקה שהופכת לחוויה אמנותית. על פיליפ גלאס ולוצ׳אנו בריו, ומוזיקה של המאה העשרים שפורצת גבולות. ולבסוף, על באך האחד והיחיד.

על מוזיקה קלאסית - מערבית, יוונית וערבית. על מוזיקה וזכרונות ילדות. על אום כולתום כמי שמסמנת את הקו בין ישראל הראשונה לישראל השנייה. על רב-תרבותיות והרחבת הגבולות של הגדרת התרבות.

על כתיבה מסודרת ועל אילתור; על קו התפר בין מוזיקה קלאסית, ג׳אז, רוק ואופרה. על המהפכות של המאה העשרים במוזיקה, מארנולד שנברג עד הלמוט לכנמן. על טניס ועל זכרונות מרפי לביא. ולסיום, באך.

על רב-תחומיות; על המעבר מהופעה כפסנתרנית קונצרטים אל יצירת שיחה סביב המוזיקה; על ייחודו של באך והגילוי המאוחר של מוצרט; על הסערה ביצירתו של סזאר פרנק וסביבה, על רגע של אושר בנגינת הקונצ׳רטו השני של רחמנינוב.

על ייחודו וקסמו של השיר האמנותי. על חייהם ועל סיבת מותם של שוברט ושל הוגו וולף. על רפואה ותרבות, כיצד משלבים ביניהם וכיצד מנהלים את הזמן.

על המוזיקה שמלווה את זכר בנו שהתאבד. על העמותה שהקים עם בני משפחתו כדי להציל אחרים מהתאבדות ולסייע למשפחות של אלה שלא ניתן היה להצילם. על מוזיקה כפי שהיא משתקפת בפסיכיאטריה ועל הזיות מוזיקליות

על תהליכים במוזיקה של המאה העשרים, על העושר והגיוון שלה; על מלחיני ה״אסכולה הצ׳כית״ שנכחדו בשואה ותחיית המוזיקה שלהם. ושפע דוגמאות ליופי הגלום ביצירות של המאה העשרים.

על פרץ של כישרון במוזיקה ישראלית עכשווית; על מקורות ההשראה ותהליך העבודה בכתיבת המוזיקה; על המלחין הגיאורגי החשוב גייה קנצ׳לי ועל הקשרים למינימליזם ולג׳אז.

שיחה על ברהאמס, שוברט ומוזיקה של המאה העשרים. על עשרות שנות הוראה ותלמידים שהיו לכוכבי פסנתר. על "אינטרמצו" בטלוויזיה ועל תחרות רובינשטיין.

שיחה על 42 שנות נגינה בתזמורת ועל הוראה באקדמיה; על מוזיקה בת זמננו, כולל זו שמחבר בנו המלחין אבנר דורמן; על באך, ואגנר, ועל האסכולה הווינאית השנייה

.על ואגנר, מונטוורדי, ברהמס, מוצארט ובאך על דרמה במוזיקה ועל השפעותיה הרגשיות. על מפגשים אישיים עם המוזיקה שלהם ועל נקודות מפנה בהתפתחותו של ד"ר בנימיני כחוקר מוזיקה.

על מוזיקה חדשה, על הזיקה בינה למסורת המוזיקה, על שינויים בהרגלי ההאזנה, על מלחינים ישראלים צעירים ומלחינים בינלאומיים חשובים שגילו את זירת המוזיקה בישראל.

שיחה על מוזיקה קלאסית קנונית, על הזמר העברי ועל מה שביניהם. מהי יצירת מופת וכיצד משפיעה המוזיקה על הגוף. ולסיום הפתעה מוזיקלית לאורח.

על הזמרת מריה קאלאס, על הסרט שסוקר את חייה, על פגיעות ואי-יציבות כתכונה שמזינה את האמנות. על התקדמותה של הפרשנות המוזיקלית מדור לדור.

בשיחה על גיטרה קלאסית, מוזיקה שבמרכז ובשוליים על מלחינים נשכחים ומוכרים, על מוזיקה וזהות וכמה תובנות טיפוליות על הדרך.

והיום עם עודד זהבי - שיחה על מלחינים, יצירות והקלטות אהובים במיוחד.

שיחה על רב-תחומיות; על הגבולות בין מוזיקה קלאסית, ג׳אז ותחומי מוזיקה נוספים; על תבניות מסורתיות וחדשניות של קונצרט, ועל הקשר בין אמנות, מוסיקה וטיפול.

שיחה קלאסית - ד''ר אמיר מנדל מארח את המלחין פרופ' עודד זהבי, יום שני, 15 ביולי, 2019

על שוברט, בטהובן, באך ומוצרט, וגם על הזמר העברי. על היחס בין טקסט למוזיקה. על כוחן הרגשי של מוזיקה קולית ושל מוזיקה קאמרית. ובלי פוליטיקה.

על מוזיקה כתפילה, על שירת נשים במוזיקה קלאסית, דתית ובמוזיקת עולם. על רומנסות ספרדיות ופסנתר קלאסי ועל ציור.

על זכרונות משותפים מהאמן, המורה ומבקר המוזיקה רפי לביא; על יצירות שמעלות זכרונות מרגשים, מצחיקים ומוזרים; על אמנות חזותית ומוזיקה.

שיחה קלאסית - ד''ר אמיר מנדל בשיחה קלאסית עם איש התקשורת ערן טיפנברון, יום שני, 17 ביוני, 2019

שיחה קלאסית- "ד"ר אמיר מנדל בשיחה קלאסית עם המלחין פרופ' עודד זהבי", יום שני, 10 ביוני, 2019

שיחה קלאסית - ד''ר אמיר מנדל בשיחה קלאסית עם הכנר איתמר זורמן, יום שלישי, 04 ביוני, 2019

השיחה מתמקדת בשאלה כיצד ביצועים שונים של יצירה מוזיקלית נותנים לה משמעויות שונות, וכיצד המוזיקה ממשיכה לחיות ולהתחדש בזכות הפרשנויות השונות של מבצעים שממשיכים לנגן את אותן יצירות.